נמר בקליגרפיה

ציורים של נמר מביאים נקודת מבט נוספת על השנה הסינית- שנת הנמר

כתבה: שרונה פומס (תרגום)

פגשתי בכתבה המופיעה להלן בעיתון סיני מקומי (CHAINA DAILY ) בזמן ביקורי בסין לכבוד שנת הנמר. אהבתי לראות את הפרשנות האישית שנתן האומן לדמות הנמר. האפיונים השונים מראים, לדעתי יותר מכל את אופייה של שנת 2010

יאו שאואונה (YAO SHAOHUA) נולד בביג'ין ב1942 ולמד תחת מורה בשם וונג זינגלו (WANG JINGLU), אחד מהאומנים המוכרים של דורו. ממנו למד לצייר ציורי נוף,פרחים וציפורים. בהמשך הוא זכה להיות סטודנט של גרנד מסטר אחר בשם –HU SHUANGAN . זה היה בזמן שהוא הציג את מוטיב הנמר כדי לשקף את ציוריו הבוגרים.
בנוסף להשפעה שהייתה לו משני מוריו הדגולים הוא החל מתרכז בפיתוח סגנון אישי הניכר בציורי הנמר השונים שעלו על הקנבס.

לעיתים הוא עשה שימוש במספר קווים כדי לעורר את הנמר לחיים. הסגנון שלו יוצא מעבר לקווים מוגדרים. לרבים,הציורים שלו מייצגים ציור ברמה הגבוהה ביותר במשיכת מכחול חופשית.

יאו מגיב לסגנון שלו " מה שמשתקף בציור סיני לא מוגדר לפי מה שרואים בעיניים כמו צורה ורישום. הוא מייצג את המהות של הדברים". לפי יאו כדי לזכות בהבנת הסביבה האומנותית מן ההכרח הוא לקחת את ההזדמנות להעריך ציור סיני על פי יוצרו ולהבין את הדרך בה הוא מבחין בדברים באופן ייחודי.

משיכת מכחול סינית היא אומנות מסורתית הקיימת אלפי שנים כאשר המהות הבסיסית שלה לא השתנתה. היופי בקלאסיקה נעוצה במילה "שי"(SHI) ו "צ'ו "( XU) . שי זהו אלמנט הנראה לעין כמו הקומפוזיציה המבנית ,שימוש במרחב,שיטת ביטוי והטכניקה בה עושים שימוש במברשת. ב XU הכוונה להתייחס למשהו יותר נסתר, תת הכרתי בציור בהתייחס לנושא ולתוכנו. השילוב של שניהם מביא את הייחוד באמנות של משיכה במכחול.

המצאת הנייר והמכחול מאוחר יותר עודדה עלייה של צורת אומנות נוספת - ציור היום. אף היא נקראת משיכת מכחול סינית כדי לאבחן את השיטה מהציור בשמן המערבי יותר מאשר השיטות ההיסטוריות השונות. הנושא של העבודות הללו יכול להגיע מכל דבר טבעי אך המטרה היא תמיד להציג את הופעת החיים ממקום ייחודי וחסר גבולות .

עבודות רבות של יאו ממוקמות בגלריות מוכרות בסין. ככל שהפרסום שלו גדל ,כך הוזמן להציג בתערוכות השונות כאמן נבחר. הוא גם פרסם מספר ספרים הנוגעים לעבודתו האישית ולפילוסופיה האומנותית שלו. ספרים כמו- "ציור סיני- טכניקה לציור חיות" ו"המיוחד של יאו שאואוה"
העבודות של יאו ,בעיקר ציורי הנמרים שלו זכו לפרסים רבים,הכוללים גביע זהב, כסף,וברונזה בנוסף לציוני שבח.

יאו מקפיד במיוחד על פרטים בעבודותיו. הוא בדרך כלל ישקיע ימים רבים, או חודשים להשלים מספר טכניקות חיוניות כדי להביא את הדמיון שלו אל הקנבס.

הוא מתמסר להנעה עצמית לא רק ביצירותיו האומנותיות אלא גם בתחום ההיסטוריה,ספרות וקליגרפיה סינית. הוא שם דגש על חיוניות הציור,נושאים מתאימים ושימוש בסגנן הנכון להצלחה של כל צייר סיני שאפתן.
יאו אומר" אומן מצליח טוב בבחירה של נושאים מתאימים ולאחר מכן הוא עושה שימוש בשפה האומנותית שלו כדי לקדם אותו"

בניגוד לצייר המערבי העומד בקו ישר מול הקנבס. אומני הציור הסיני מעדיפים להחזיק בקצה המברשת בזווית מאונכת לנייר כאשר זרועותיהם מונחות מעל שולחן העבודה. זה מבטיח שהם יוכלו לכתוב בצורה נינוחה,יתאימו את רוחב הסמניות וימקסמו את יכולתם הקליגרפית. לחסידי המסורת אין הגבלה של גודל במברשת. זה תלוי רק בהעדפות האשיות של האומן ונושא הציור.

בשנת 105 לספירה הנייר הומצא על ידי TSAI LUN ,בתקופת שושלת האן. כיון שמשקלו של הנייר היה קל יחסית למוצרים אחרים. עד מהרה הפך הנייר כחומר מוביל לשימוש של אומנים. עם זאת אומנים של אותם ימים לא היו לגמרי מרוצים מכתיבה על נייר בלבד. הם עשו שימוש במשיכות מכחול כדי ליצור סגנון ייחודי. מאז אומנות משיכת המכחול הפכה חלק מהחברה והפכה מהשיטות הרווחות לשימוש אומנים גם היום. דרך זה נראה הם מעוררים לחיים את ההיסטוריה של השושלות ואת השנויים בתנאים החברתיים.